זכה בזכויות אזרח

למעלה ממיליון ילדים של מהגרים נולדו ברפובליקה הפדרלית של גרמניה. בשל חוק הלאום, שעדיין התבסס על חוק הרייך והלאום משנת 1913, בגרמניה עד שנת 2000, חל ללא הפרעה רק ה"ius sangius", עקרון מוצא הדם. עם זאת, אין דם גרמני. זה מעולם לא קרה בעבר. יש רק 4 קבוצות דם בעולם הזה. קבוצות הדם A, B, AB ו-0. יש בעצם שני דפוסי חשיבה בתוך החקיקה של מדינה ברחבי העולם. ה"ius sangius" (מוצא דם) וגם ה"ius soli" הנרחב ביותר, העיקרון שמבוסס על זכות מלידה. מורדקה אמנם נולד בשוואביה ב-1969, אבל הוא נאלץ "להתאזרחות" באופן רשמי בארץ הולדתו, כי במשך 20 שנה קיבל רק אישור שהייה. לגור היכן שנולד: במולדתו. כתוצאה מכך נאסר עליו קריירה של עובד מדינה, חבר פרלמנט, פקיד משטרה ומורה בשנותיו הראשונות. הוא לא היה זכאי למלגות, וגם לא הורשה להצביע.

לא פחות מזה עשרות שנות הדרה ואפליה, כפי שנקרא "זרים", שאותו קיבל מורדקה גם כילד ומתבגר, הניע אותו ב-1993, לאחר שקיבל את זכויות האזרחות הלגיטימיות שלו, לטפל בעוול הזה למען דורות של ילדי עולים. לאחר ארבע שנים של מחויבות ועבודת יחסי ציבור, הדבר היחיד שנותר לו לעשות היה להעיר ולערער על ההליך המשפטי. ההודעה לדרוש פיצוי על החיסרון שנחווה אמורה להגביר פי כמה וכמה את הלחץ לחוק אזרחות חדש. על ידי ערעור לבית המשפט הפדרלי לחוקה ולבית המשפט האירופי לצדק, רצה מורדקה לאשר את האפליה הזו ולקדם רפורמת אזרחות שהייתה מזמן. הוא התחנן לביטול מיידי של ה"ius sangius" כבסיס בדיני האזרחות הגרמנית והכנסת ה"ius soli".

"ילדי עולים צריכים לקבל יחס שווה מלידה".

קמפיין לרפורמה בחוק האזרחות משנת 1913

לַעֲתוֹר

חותמים ותומכים ראשונים

"רפורמה באזרחות"

קמפיין ה"טענה" שהשיק ב-1997 רצה לתרום לשינוי פעיל במודעות בחברה ולהעביר טוב יותר את נקודת המבט של הנפגעים. סופרים, אמנים, מדענים, חברי הבונדסטאג, חברי לנדטאג וסטודנטים תמכו בעתירתו לרפורמה בחוק הלאומיות (StAG). אנשים מכל חלקי החברה האזרחית:

כולל זוכה פרס נובל Günther Grass, היסטוריון התרבות פרופ' דר. קלאוס באדה, מדען החינוך פרופ' דר. מיכאל ברומליק, סוציולוג פרופ' דר. הורלמן, מנהיג הקבוצה הפרלמנטרית של הקבוצה הפרלמנטרית של האיחוד האירופי הירוקים דניאל כהן-בנדיט, לימים המנהיג הלאומי של הירוקים הגרמנים Cem Özdemir, מנהיג הקבוצה הפרלמנטרית של הירוקים בבונדסטאג קרסטין מולר, לימים שר הפנים הפדרלי של SPD אוטו שילי, לימים מזכירת המדינה ה-SPD הפרלמנטרית במשרד הפנים הפדרלי קורנלי זונטאג-וולגאסט, מדענית המדינה פרופ' דר. קסקין, דוברת מדיניות הפנים של השמאל אולה ילפקה, הסופר סטפן היים, הסופר גרהרד זוורנץ, אמן הקברט דיקמן סינסי, ...

בסוף 1999 הגיע הזמן סוף סוף. למרות התנגדות ניכרת מצד חלקים מהאוכלוסייה, הממשל הפדרלי ביצע רפורמה בחוק האזרחות. ה"יוס סולי" הוכנס, אך עם הגבלות נוספות. ה"יוס סנגיוס" נשאר. מאז 1 בינואר 2000, שניהם תקפים זה לצד זה. זו הייתה אחת הסיבות שהובילו להופעתם של חברות מקבילות, שכן חלקן מזהות את עצמן כגרמנים העליונים כביכול ובכך שוללים "אנחנו משותפים".

‏

לעת עתה נמנע מורדקה מלעבור בבתי המשפט. מורדקה מעולם לא קיבל התנצלות על האפליה שספג. עד היום הוא מחכה לשיחה הזו מהנשיא הפדרלי שלו. 20 שנה לאחר מכן, מורדקה ממשיך במאבקו למען זכויות האזרח. הסיבה לכך היא הממצא שלאחר ביטול מעמד הזר לילדי מהגרים שנולדו כאן, הוחלף מעמד זה דה פקטו לתווית אחרת, רקע ההגירה. יחס שוויוני לאזרחים גרמנים נמנע כמובן עוד יותר.